התרבות מתארגנת מחדש מסביב לתהום. חלקנו מתעלמים מקיומה, חלקנו יורדים לחקור אותה. אמן האימה הוא כמו שולה פנינים ששוחה למעמקים, קרוע בין הרצון ללקט עוד פנינה אחת לבין ריאותיו הזועקות לאוויר. אמן האימה הוא כמו אורפאוס שירד לשאול לחלץ את אהובתו המתה, אם יש לו מזל הוא מצליח להקסים את המפלצות בנגינתו, אם אין לו מזל הוא מביט לאחור, ומאבד הכול. אמן האימה יודע שהבור עמוק, שהירידה לתוכו מסוכנת. אבל אם עיניו יתרגלו לחשכה, יוכל לחזור משם עם אוצרות.